באפריל 2008 פורסמה ידיעה לפיה הרשות הפלסטינית בחברון גזרה גזר דין מוות על עימאד מחמוד סעאד, איש ביטחון פלשתיני, ששיתף פעולה עם צה"ל וסייע להם באיתור מבוקשים. מפקד כוחות הביטחון הפלשתיני אמר על גזר הדין "זו תהיה דוגמא לאלה שמוכרים את מולדתם ואת עמם".

בעקבות כך החליט ארגון אלמגור להתערב בגורלו של סעאד, כאשר עורך הדין של אלמגור נפתלי וורצברג שלח שני מכתבים לממשלה, בדרישה שיגידו מהם המאמצים הנעשים להצלתו של סעאד, אם בכלל.

אחרי התעלמות חוזרת משני המכתבים, ארגון אלמגור הגיש עתירה דחופה לבג"ץ, בדרישה שיתן צו שדורש מהממשלה להתייצב ולהסביר מדוע הם לא עושים מאמצים למנוע את גזר הדין.

העתירה התקיימה ב14.5, יום לפני שגזר הדין היה אמור להתבצע. 

למה חשוב לארגון אלמגור להתערב בגורלם של משתפי פעולה?

משתפי הפעולה הפלשתינים חיוניים ביותר לשמירה על בטחונה של מדינת ישראל. הם מוסרים מידע מודיעיני חשוב לביטחון הישראלי תוך כדי סיכון בטחונם האישי. הפקרת ביטחונם של משתפי הפעולה הפלשתינים בידי כוחות הביטחון הפלשתינים מסכנת את בטחונם  ומניעה פלשתינים אחרים מלשתף פעולה עם ישראל בעתיד. התערבות בגורלם של משתפי פעולה היא חלק חשוב ממלחמתנו בטרור. לצערנו ממשלות ישראל הזניחו את הנושא הזה מסיבות פוליטיות שונות. במחווה האחרונה (דצמבר 2008) שוחררו לרשות הפלשתינית גם מחבלים שניסו לרצוח או לחטוף משתפי פעולה. מחבלים אלה מסתובבים חופשיים במקומותיהם, לאחר שישבו בכלא פחות מחמש שנים. לא רק שאנשים אלה מטילים פחד על משתפי הפעולה, אלא שממשלת ישראל מעודדת את הפקרת דמם של אלה המסייעים לה.

מתוך עתירת ארגון אלמגור להצלתו של סעאד:

"מדינת ישראל באמצעות ממשלתה אחראית לשלומם של אלה שפועלים עבורה ועבור אזרחיה כנגד הטרור, ושתיקה והפקרה שלהם לגזרי דין של מוות, מלבד היותר בלתי מוסרית, משדרת מסר של בוגדנות אשר ימנע פעולה למען ישראל במלחמתה בטרור, ויגרום במישרין לפגיעה מועצמת בחפים מפשע מצד ארגוני הטרור, בעתיד... למדינת ישראל עצמה, מידה רבה של השפעה בשליטה על הנעשה באזורי יו"ש, גם באיזור A, שומה על המדינה לעשות את כל הניתן על מנת למנוע חרפה מוסרית וערכית בהוצאת אדם להורג.

עמדה זו עוגנה במסקנות 'ועדת כהן' בדבר אחריותה של מדינת ישראל למעשי כוחות שכנים שלא היו בשליטה ישירה של ישראל...עמידה מנגד שעה שעומד להתבצע רצח בחסות החוק עומדת בניגוד לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית..."

לדיון המשפטי שהתנהל בדלתיים סגורות קדם דיון פתוח, אשר חלק ממנו מוצג כאן לפניכם:

השופט גו'בראן: "הרי מדובר בשטח שכפוף  למדינת פלסטין עם נשיא משלהם , אתם רוצים שהממשלה הישראלית תפלוש לשם?! גם לאוסטרליה הייתה בעיה דומה עם אזרח שלה שנעצר במדינה רחוקה והיא הייתה חסרת אונים מול המקרה",
עו"ד נפתלי וורצברגר שייצג את העותרים ענה:
"לא מדובר באזור מרוחק אלא ב 'חצר האחורית' של ישראל ואין מדובר במדינה אלא באוטנומיה הכפופה לישראל. ישראל היא הריבון החוקי והבטחוני בשטח.
ריבלין וגו'בראן (ביחד) :   זהו בכלל עניין מדיני ! לא לדיון בבג"ץ...
וורצברגר : גם בסברא ושתילה היו נימוקים מדיניים וצבאיים שלא להפריע למיליציות הנוצריות לכניסתם לסברה ושתילה ובכל זאת ועדת כהאן קבעה שעל הריבון הבטחוני בשטח, קרי ישראל, היה  למנוע את ההרג.
ג'ובראן: איפה האסיר כיום?
-כנראה בחברון...
- אבל אנחנו הרי כבר לא בחברון....איך נגיע אליו?
- כוחות צה"ל נמצאים כעת בכל מקום ביו"ש , הם האחראים בשטח ואנו דורשים את הצלת הסייען כחובה מוסרית ומשפטית של צה"ל.

 

בעקבות עתירתה של אלמגור ממשלת ישראל נאלצה להתערב ולברר עם הרש"פ בנוגע לביצוע גזר הדין.

בזכות העתירה, נקבע כי גזר הדין לא יתבצע ברש"פ וחייו של סעאד ניצלו.

כתבות בתקשורת שעסקו בעתירתה של אלמגור בעניין סעאד:

 http://glz.msn.co.il/newsArticle.aspx?newsid=20540

 http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-162187-00.html?tag=19-29-27

http://glz.msn.co.il/newsArticle.aspx?newsid=20540