|
מתן נשק לרשות הפלשתינית
מאז הסכם אוסלו, בו ניתנה כמות עצומה של נשק לרשות הפלשתינית, נחתמו הסכמים רבים מאז ועד עכשיו, בהם סוכם שישראל תעביר נשק לרשות הפלשתינית או תאשר העברת נשק לרשות. למרות שהסכמים אלה הוכחו כטעות, טעות זו חוזרת על עצמה לעתים קרובות מדי. הסכמים אלה הם טעות כיוון שהגוף אליו אנו מוסרים את הנשקים הוכיח עצמו כלא אמין. לא רק שהרשות הפלשתינית פועלת ברשלנות למניעת הטרור, אלא פעמים רבות היא מתעלמת ממנו במכוון ומסרבת לשתף פעולה עם גורמי הביטחון הישראליים. לא רק שבכירי הרשות הפלשתינית עודדו את הטרור או הודיעו על כוונה לבצע אותו, אלא שגם עובדיה פעמים רבות היו מעורבים בטרור ישירות, אם בהברחת נשק לארגוני טרור, חברות בארגוני טרור, פיקוד על פיגועי ירי או ירי ישיר על חיילים ואזרחים ישראליים.
כאן יוצגו לפניכם מקרים בהם עובדי הרשות הפלשתינית היו מעורבים ישירות בטרור, מקרים בהם בכירים ברשות עודדו פעילויות טרור, מקרים של מחדלים מכוונים ברשות שתוצאותיהם יכלו לעלות בחיי אדם, ומקרים בהם נשק של הרש"פ שמקורו מישראל או שאושר על ידי ישראל כוון נגד מטרות ישראליות. המקרים המוצגים פה הם מקרים שהופיעו בתקשורת והם אינם כוללים את שאר המקרים הידועים רק לכוחות הביטחון ולא הגיעו לידיעתם של העיתונאים והציבור הרחב.
בסוף יוצגו כמויות הנשק העצומות שניתנו לרשות הפלשתינית במסגרת ההסכמים השונים, מה עושים גורמי הביטחון בנוגע למידע על זליגת נשק מהרשות לארגוני טרור, ופעילויותיהם של אלמגור נגד מתן נשק לרשות.
מקרים בהם עובדי הרשות הפלשתינית היו מעורבים באופן ישיר בפעולות טרור: ינואר 2008- נתפס מחבל מבוקש ובידו גז מדמיעכוחות מג"ב עצרו במחסום ביר-זית צפונית לרמאללה מחבל מבוקש מהתנזים שבידיו נמצא גז מדמיע. לאחר שנחקר, סיפר המחבל שהוא עובד כמאבטח של אבו מאזן (מקור ראשון, 7.1.08).
דצמבר 2007- מאבטחו האישי של אבו מאזן היה מעורב בפיגועים רבים מטעם התנזים מאבטחו האישי של אבו מאזן, מועצם שריף, היה זמן רב ברשימת המבוקשים של צה"ל בגלל מעורבותו הרבה בפיגועי ירי ופיגועי מטענים מטעם התנזים. הוא גם היה מעורב בהעברת נשק לארגוני טרור באזור רמאללה. בדצמבר צה"ל פתח במבצע נגדו במטרה לעצור אותו, אך ברגע ששריף זיהה את החיילים המתקרבים אליו החל לירות עליהם, ולבסוף נהרג מחילופי האש (חגי הוברמן, 30.12.07, מקור ראשון). דצמבר 2007-רצח עידו זולדן עידו זולדן, אב לשני ילדים, נמצא במכוניתו מנוקב בכדורים ליד הישוב קדומים. עוד באותו לילה נתפסו שניים מהמחבלים שארבו למכוניתו וירו בו, וזמן מה לאחר מכן נתפס גם המחבל השלישי. שבועיים לאחר מכן הותר לפרסום ששלושתם היו שוטרי הרשות הפלשתינית שגרו בכפר הסמוך (2/12/2007, Ynet, אפרת ווייס).
אוקטובר 2007- שלושה שוטרים פלשתיניים תכננו להתנקש בחייו של אולמרטביקורו של אולמרט ביריחו באותה שנה כמעט הסתיים ברצח, עד שהגיע לשב"כ מידע על כוונה להתנקש באולמרט בזמן הביקור. הרשות קיבלה מישראל התרעה על הפיגוע הצפוי ועצרה את המחבלים, אבל שחררה אותם זמן קצר לאחר ביקורו של אולמרט, למרות שהודו בכוונתם לרצוח אותו (חגי הוברמן, מקור ראשון, 21.10.07).
אוקטובר 2007- הרשות ציידה את החמא"ס ב200 טון חומר נפץאבי דיכטר התריע לוויינט שמקורו של רוב חומר הנפץ שנמצא אצל החמא"ס הוא ברשות הפלשתינית, אשר נתנה אותם במהלך שלושת החודשים שקדמו לכך (17.10.07, וויינט, רוני סופר).
אוגוסט 2007- ממשלת פיאד שילמה משכורות לאנשי החמאסבאוגוסט 2007 התגלה כי משרד האוצר בממשלת פיאד, ראש ממשלת הרשות הפלשתינית, שילם משכורות לאנשי הכוח הביצועי של החמאס בעזה. טענת הדוברים הייתה שהמשכורות שולמו בטעות בגלל תקלה במחשבים, ועובדי הפתח הופתעו לגלות שמשכורותיהם לא נכנסו. אפשר תמיד לטעון שטעויות אנוש קורות, הבעיה היא שהמשכורות שולמו לעובדי החמא"ס במשך שנה שלמה...למקרה כזה יש רק שתי אפשרויות: או שיש כאן יד מכוונת בתוך משרד האוצר של הרשות, או שמדובר כאן ברשלנות חמורה מידי, וספק אם הממשלה יכולה להרשות לעצמה להפקיד את בטחונה בידי שלטון שכזה... (08.08.07, ערוץ 7)
מרץ 2007- רצח שני חיילים באזור חברון סמ"ר דוד רובין ורב"ט אחיקם עמיחי נורו כשטיילו יחד עם חברתם באזור הר חברון, על ידי שני מחבלים. שניהם הספיקו לירות במחבלים כדי להגן על חברתם אך לא שרדו את התקפת הירי. הצעירה שניצלה הספיקה להסתתר ולהתקשר למוקד. הם מצאו אותה עם שתי גופות החיילים לידה. הרוצחים היו עובדי הרשות הפלשתינית. למרות זאת, ממשלת ישראל החליטה שלא לדרוש מהרשות הפלשתינית את הסגרתם, אלא "לעקוב אחר הטיפול של הרשות במחבלים". טרם נודע כיצד המחבלים נענשו (הארץ, 21.03.07).
מחדלים מכוונים של הרשות הפלשתיניתמרץ 2008- מחבלים ברחו מהכלא של הרשות הפלשתיניתזו אינה הפעם הראשונה שמקרה כזה קורה בכלא של הרשות הפלשתינית, שממנה באופן תמוה "בורחים" המחבלים. כיצד מצליחים כל כך הרבה אסירים לברוח מבית כלא, כאשר בכל העולם בריחת אסירים היא קשה וכמעט בלתי אפשרית? הפעם מדובר ברוצחי אחיקם עמיחי ודוד רובין ז"ל שברחו מהכלא. יחידות מובחרות תכננו מבצע ללכידתם (חלקם של כוחות הביטחון הפלשתיניים לא היה מוזכר בפרשה), אך המבצע התבטל. (18/03/08, ערוץ 7)
פברואר 2008- 14 מבוקשים ברחו מהכלא של הרש"פ בשכםהאסירים שנמלטו היו פעילים בגדודי חללי אל אקצא עם דם על הידיים, ולפי החשד נעזרו על ידי שוטרים פלשתיניים שעבדו במקום. אחרי שברחו הם הכריזו שהם אינם מוכנים לשוב לכלא, למרות שחודש וחצי לפני כן קבוצה זו הסגירה עצמה לרשות והסכימה להיכלא. בראיון אמרו האסירים שהם החליטו לצאת מהכלא כ"קבוצה", כי הנהלת הכלא לא קיימה את הדברים שסוכמו ביניהם בזמן ההסגרה (21.2.08, אבי יששכרוף, הארץ).
ינואר 2008- הרשות הפלשתינית לא הסגירה לצה"ל מחבלים שהסגירו את עצמםשני הרוצחים של אחיקם עמיחי ודוד רובין הסגירו עצמם למודיעין הפלשתיני ביום שבו ביצעו את הפיגוע באזור חברון, כדי שלא ייעצרו בידי צה"ל. הרשות הפלשתינית הסתירה מהשב"כ את העובדה שהם הסגירו את עצמם, והודתה בפרשה רק אחרי שהשב"כ גילה זאת ופנה אליהם. למרות זאת, הרשות לא הסגירה את המחבלים אלא השאירה אותם בכלא של הרשות, ממנו ברחו אחרי זמן קצר (חגי הוברמן, מקור ראשון, 2.1.08)
ינואר 2008- דו"ח של השב"כ- הרשות סירבה להסגיר מבוקשים שהסתתרו במתקניהבדו"ח סיכום של השב"כ לשנת 2007 נכתב: "לאורך השנים האחרונות ניצלו מבוקשי התנזים מרמאללה ומהכפרים הסמוכים את מבני המנגנונים השונים ברחבי רמאללה, בכלל זה מתחם המוקטאעה, ומטות מודיעין צבאיים במקומות נוספים, כמקום מסתור מפני כוחות הביטחון הישראליים, וכבסיס יציאה וחזרה מפיגועים...במהלך השנה האחרונה הועברו מספר מסרים לראשי הרשות הפלשתינית אודות הימצאות המבוקשים במטות, אך ללא הועיל..." (מקור ראשון, 7.01.08)
נובמבר 2007- המשטרה הפלשתינית בשכם סירבה לאסוף מהמחבלים המבוקשים את הנשק שלהם. הכוחות הפלשתינים שהתפרסו בשכם הודיעו כי לא יאספו מהמחבלים המבוקשים בשכם את הנשק שלהם. כך הכריז מוחייסן, מושל שכם, לעיתון "אלחיאת אל ג'דידה" של הרשות.זאת למרות ששכם מהווה את מוקד הטרור הבולט ביהודה ושומרון, וכוחות הביטחון הישראלים שבו וסיכלו ניסיונות להוציא ממנה פיגועי טרור, כולל סיכול פיגוע התאבדות בתל אביב בעקבות גילוי חגורת נפץ ביום הכיפורים (4.11.07, חגי הוברמן, ערוץ 7). אוקטובר 2007- הרשות שחררה מחבלים שהודו בכוונתם לרצוח את אולמרטהמקרה הנ"ל מתואר בפסקה של "מקרים בהם עובדי הרשות היו מעורבים בטרור". חוליית מחבלים שתכננה להתנקש בחייו של אולמרט נעצרה על ידי הרשות הפלשתינית לאחר שנדרשה לכך מצה"ל. זמן קצר לאחר מכן המחבלים שוחררו, למרות שהודו בכוונתם לרצוח את אולמרט (חגי הוברמן, מקור ראשון, 21.10.07).
אפריל 2005- עימות בין שוטרים פלשתינים לחיילי צה"ל לפי הסכם שנקבע בין הרשות הפלשתינית לצה"ל הוחלט היכן ניתן לרש"פ רשות לסייר. למרות זאת, במה שנראה כמו התגרות, הפגינו שוטרים פלשתינים נוכחות בכיכר השוטר בחברון, בניגוד להסכם לפיו השוטרים הפלשתינים אינם מורשים להתקרב לשכונות היהודיות. לפי הוראה שקיבלו חיילי צה"ל,הם ניסו להרחיק את השוטרים מהמקום, אך השוטרים סירבו והחיילים נאלצו לעוצרם (5.4.05, INN). מרץ 2005- הטרור נמשך והרשות אינה פועלת למניעתוגורמי צבא בכירים דיווחו על חוסר מאמץ מוחלט מצד הרשות הפלשתינית במניעת הטרור. הרשות הפלשתינית לא עצרה מחבלים גם אחרי שקיבלה את שמותיהם מישראל. ייצור הקסאמים ופצצות המרגמה על ידי ארגוני טרור נמשך בלי שמנגנוני הביטחון הפלשתינים ניסו למנוע זאת (16.3.05,חגי הוברמן,INN).
מקרים בהם נשק שהועבר לרשות הפלשתינית כוון נגד ישראלים
ספטמבר 2007- מקלעים אמריקאיים כוונו נגד מסוקי צה"ל מסוקי קרב ישראליים שפעלו נגד צוותי שיגור הרקטות של החמאס ברצועת עזה באותה שנה הותקפו באש ממקלעים כבדים תוצרת ארה"ב. התברר שהמקלעים ניתנו לרשות הפלשתינית באישור ממשלת ישראל לפני שהחמא"ס השתלט על עזה. אחרי ההשתלטות, נפלו לידי החמא"ס מחסני הנשק של הרשות, כולל המקלעים, וזאת למרות שבשנתיים האחרונות חזרה והרגיעה ממשלת בוש את הקונגרס, והצהירה שהסיוע הביטחוני המועבר לאבו-מאזן איננו קטלני. כיצד יכול בוש לומר זאת נוכח העובדה שהרשות אינה מסוגלת אפילו למנוע זליגה של הנשק שלה לידיים הלא-נכונות? (חגי הוברמן, 19.9.07, ערוץ 7)
מאי 2006- גדודי חללי אל אקצא השתמשו ברובים האמריקאיים נגד מטרות ישראליות מקורות הקרובים לגדודי חללי אל אקצא דיווחו שברובים האמריקאיים שהועברו לרש"פ באותה שנה השתמשו לפגיעה בשלוש מטרות ישראליות. צה"ל עצר כמה פעילים מהמשמר הנשיאותי שחשודים במעורבות ביריות ואבו יוסוף, אחד מאישי הביטחון ברשות, רמז שהשמועות נכונות (11.10.2006, ארון קליין, Jewish Press).
מקרים בהם הרש"פ הכריזה על כוונה לבצע מעשי טרור או עודדה אותו
אוקטובר 2006- סגן מפקד במשמר הנשיאותי של אבו מאזן: הנשק האמריקאי יופנה נגד הכיבוש הישראלי אם יהיה צורך. במסגרת התוכנית לחיזוק אבו מאזן, בה השקיעה ארצות הברית כסף רב, ניתנה כמות רבה של נשקים לכוח 17, כוח ההגנה של אבו מאזן. אבו יוסוף, סגן מפקד בכוח 17, הבהיר שהם ישתפו את גדודי חללי אל אקצא בבעלות על הנשקים, הם יפנו אותם נגד החמא"ס רק אם הם יתקפו את אבו מאזן, ויפנו אותם נגד הכיבוש הישראלי אם יהיה צורך בכך. למרות שהוא אמר זאת לפני שהגיע הסיוע מארה"ב, דבריו לא מנעו את מימוש ההסכם (11.10.06, ארון קליין, Jewish Press).
ספטמבר 2006- בכיר ברשות הפלשתינית: מעצרו של מחמוד דמרה היה מעשה ניבזיבספטמבר 2006 נעצר מחמוד דמרה, באותו זמן מבכירי קציני הביטחון הפלשתיניים בשטחים, על ידי צה"ל. למחמוד דמרה היסטוריה ארוכה של תכנון פיגועים בהם נהרגו אנשים רבים, ותקופה ארוכה הוא היה בראש רשימת המבוקשים. אנשי הרשות כעסו על מעצרו והביעו את זעמם בתקשורת, ובכיר ברשות אמר בתקשורת שזהו מעשה נבזי (עלי ואקד, 15.9.06, Ynet).
מאי 2006- מחמוד עבאס קורא למחבלים היושבים בכלא "הגיבורים שלנו". למרות שעבאס נחשב כמתון בתקשורת הישראלית, דבריו בתקשורת הפלשתינית קיצוניים יותר. במהלך ראיון טלוויזיוני הוא דיבר על המחבלים המרצים את עונשם בכלא כ"הגיבורים שלנו" (איתמר מרכוס וברברה קרוק, Palestinian Media Watch, 25.5.06).
ספטמבר 2005- אבו מאזן בקר בכלא את רוצחו של גנדיאבו מאזן בקר בכלא את אחמד סעדאת, רוצחו של גנדי, ואת פואד שובאכי, שהיה מעורב בהברחת ספינת הנשק קרין איי. בראיון לעיתון "אל חיאת אל ג'דידה" סעדאת טען שאבו עלא סיכם אתו שהוא ישתחרר בקרוב ושהרשות תסייע לו לכך (24/9/2005, איתמר ענברי, NRG).
במרץ 2008 הועברו לרשות הפלשתינית 25 שריוניות, למרות ההתנגדויות של אנשי מערכת הביטחון. תגובתו של גורם בכיר בלשכתו של אולמרט הייתה: "רוצים שהם יילחמו בטרור, אז במה הם ילחמו - במכוניות ישראליות גנובות?" במסגרת ההזדמנויות הרבות בהן ניתנו נשקים לרשות הפלשתינית, אפשר לומר שיש ברשות הרבה יותר מ"מכוניות ישראליות גנובות".
כמות הנשק שניתן לידי הרשות הפלשתינית:
נובמבר 2007- 50 שריוניותרה"מ אולמרט אישר את העברתם של 50 שריוניות מרוסיה לרש"פ. שריוניות אלה הוצבו בשכם, למרות שכל מנגנוני הביטחון הזהירו שהשריוניות האלו "יזלגו" לידיהם של החמא"ס או הג'יהאד האיסלאמי (12.11.2007, יובל אזולאי, הארץ). נובמבר 2007- מאות רובי קלצ'ניקוב לקלקיליה ולשכםרה"מ אולמרט אישר את העברתם של מאות כלי נשק לשכם ולקלקיליה על ידי שוטרים פלשתינים, למרות מחאתם של מנגנוני הביטחון, שטענו שאסור לתת לרש"פ נשק בתקופה שבה החמא"ס מתחזק והפת"ח נחלש ביהודה ושומרון. למרות זאת, נשלחו חיילי מילואים כדי לאבטח את מעברם של "טכנאים". רק כאשר חיילי המילואים הגיעו לשם, הם גילו שמדובר בשוטרים פלשתיניים שנסעו בג'יפים, הציגו לראווה את הנשקים מול חיילי המילואים ההמומים והביאו את הנשקים ליעדם. "לא אושר לתת לפלשתינים ולו רובה אחד", הודיעו מלשכת הממשלה כאשר היא נשאלה לגבי האירוע. אך מתברר שרה"מ אישר את העברתם של הנשקים האלה לבקשתו של אבו מאזן (22.11.07, רועי שרון, NRG).
דצמבר 2006: 2,000 רובים ו20,000 מחסניות עם שני מליון קליעים
במטרה לחזק
את כוחו של אבו מאזן העבירה מצרים כמות זו של נשק לרצועה, לפני שחמא"ס
השתלטו עליה, באישורו של אולמרט. פואד בן אליעזר טען שאם הנשקים האלה
יחזקו את אבו מאזן בעזה, הוא מסכים למהלך. הנשקים האלה לא הגשימו את
מטרתם, ובכל זאת, עסקה זו הייתה רק אחת מבין עיסקאות רבות שבאו אחר כך.
מוחמד
עבד אל עאל, דובר
ועדות ההתנגדות אמר בראיון:"נראה
לישראלים בקרוב מאוד את הנשק
שהעבירו
בימים האחרונים
למשמר הנשיאותי, כשהוא מופנה לעבר הכיבוש". הוא גם הוסיף שלפחות שליש
מהעובדים במנגנונים הממשלתיים ברצועה חברים בארגוני ההתנגדות. "הנשק
יגיע
משם אלינו", הוא
הבטיח. יוני 2006- 1050 רובי קלצ'יניקוב ומליון כדוריםבהוראת הדרג המדיני, השלים צה"ל את העברתם של 1000 רובי קלצ'ניקוב ומליון כדורים לרש"פ. כדורים אלה ניתנו כמתנה מממשלת ירדן. למרות עתירתה של אלמגור בעניין, העברת הנשקים אושרה ע"י בג"ץ (15.6.06, רותי אברהם, ערוץ שבע).
יוני 2006- 950 רובי אם 16 אמריקאיים3 משאיות עם 950 רובי אם 16 הגיעו מירדן לרמאללה, במה שנקרא "מבצע חשאי" (יוסי יהושוע, ידיעות אחרונות, 15.6.06).
מאי 2006- אספקת תחמושת ונשק ל"כוח 17" של אבו מאזןרה"מ אולמרט ושר הביטחון לשעבר פרץ אישרו העברת נשק ל"כוח 17" האחראי על אבטחתו האישית של אבו מאזן (26.5.06,NRG מעריב).
כוחות הביטחון הפלשתיניים ברמאללה
מסתבר שמאז 2007 מאות כלי הנשק שהועברו לרש"פ נעים ממקום למקום ללא פיקוח מערכת הביטחון, ו"שיתוף הפעולה בין הרשות לצה"ל" הצטמצם לתיאומים בעניין תנועת אזרחים פלשתינים.
|
