חזרה לדף הבית

אם הם לא היו משתחררים...

80% מהמחבלים המשוחררים חזרו לפעילות      טרור-

תחקיר אלמגור

על רקע המגמה לשחרר מחבלים "בלי דם על הידיים" תמורת הישגים מדיניים, ערך ארגון אלמגור תחקיר המגלה כי לפחות 30 מהפיגועים בשנים האחרונות נעשו על ידי מחבלים ששוחררו בעסקאות קודמות.

קציר הדמים של מחבלים אלו בפיגועים משנת  2000 ועד היום גבה לפחות 180 אזרחים שנרצחו, אזרחים רבים שהפכו לנכים ופצועים רבים נוספים.

בכל עסקאות המוות הקודמות, חזרו רובם המכריע של המחבלים לפעילות טרור.

בתחקיר: רשימת הפיגועים, רשימת חלקית של הנרצחים ורשימת חלקית של המחבלים "ללא דם על הידיים" שלאחר שחרורם ידיהם מלאו דמים.

בין השנים 1993-1999 שוחררו 6,912 מחבלים. לאלמגור ידוע על 854 מחבלים משוחררים שנעצרו על פעילות רצחנית. ההערכה היא שמדובר במספרים גדולים בהרבה ממה שמוצג במקורות הציבוריים.

לפי ההערכות שהציג היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אליקים רובינשטיין, סה"כ 80% מהמחבלים ששוחררו עד היום חזרו בצורה זו או אחרת, אם בפיקוד, הדרכה או בהרג ישיר למעגל הטרור.

להלן פירוט חלק מהמחבלים ששוחררו, ופעילותם הרצחנית לאחר שחרורם:

מרואן ברגותי – גורש לירדן והוחזר לישראל במסגרת הסכמי אוסלו בשנת 1994

בשנת 1976 נעצר על ידי ישראל בשל פעילות עוינת. לאחר שחרורו היה אחד המנהיגים באינתיפאדה הראשונה ב-1987, והוביל את הפלסטינים בעצרות ענק כנגד שלטון ישראל בשטחים. במהלך ההתפרעויות נעצר על ידי ישראל וגורש לירדן שם שהה שבע שנים עד שהותרה חזרתו במסגרת הסכמי אוסלו בשנת 1994. בשנת 1996 נבחר למועצה המחוקקת הפלסטינית, והיה המזכיר הכללי של ארגון הפתח בגדה.

עם תחילת אינתיפאדת אל אקצה בשנת 2000 הפך ברגותי למנהיג ארגון התנזים, אותו הפך לארגון טרור האחראי לפיגועים רבים כנגד ישראלים, בהם פיגועי התאבדות וירי על מכוניות ישראליות מן המארב, שבוצעו תחת השם "גדודי חללי אל אקצה".בשנת 2001 ניצול מסיכול ממוקד. במבצע "חומת מגן" (15 אפריל 2002) נעצר ברגותי על ידי כח צה"ל.

ב-20 במאי 2004 הורשע ברגותי בחמש רציחות, ובניסיון לרצח. ברגותי זוכה מ-21 האשמות ברצח ו-33 אישומים אחרים במסגרת עסקת טיעון. ברגותי נידון לחמישה מאסרי עולם מצטברים על חמש הרציחות בהן הורשע, ול-40 שנות מאסר עבור ניסיון לרצח.

(השייח') אחמד יאסין – שוחרר בשנת 85' במסגרת "עסקת ג'יבריל", שוחרר בשנת 1997 בהסכם עם מדינת ירדן.

ב-1983 נתפסו רובים בביתו, והוא נדון ל-13 שנות מאסר בשל החזקת נשק, הקמת ארגון צבאי וקריאה לחיסול מדינת ישראל.

שוחרר מכלאו כעבור שנה בלבד, במסגרת "עסקת ג'יבריל".

ב-1987 הקים את ארגון הטרור חמא"ס שבראשו הוא עמד עד ליומו האחרון.

ב-1989 הורה יאסין להרוג פלסטינים שנחשדו בשיתוף פעולה עם צה"ל והשב"כ, ומאוחר יותר פיקד על חטיפת שני חיילים ישראליים ורציחתם. יאסין נשפט בישראל על עבירות אלו ונידון למאסר עולם.

שוחרר ב-1997, כחלק מהסכם בין מדינת ישראל לירדן, לאחר נסיון ההתנקשות הכושל של "המוסד" בחאלד משעל בירדן.

לאחר שחרורו מהכלא הישראלי חזר השייח יאסין להטיף לאלימות ולטרור נגד אזרחי ישראל, והוביל את הקו הקיצוני בקרב הפלסטינים, בעודו נהנה מחסינות מסוימת שנבעה ממעמדו הרם בקרב חסידיו. על פי דיווחי צה"ל והשב"כ היה שותף בתכנון פיגועים ברמה האופרטיבית.

ב-22 במרץ 2004 חוסל יאסין על ידי ישראל באמצעות טילים שנורו כלפיו ממסוקי קרב של חיל האוויר.

סלאח שחאדה-  בשנת 2000 שוחרר מהכלא.

היה ראש הזרוע הצבאית של החמא"ס ברצועת עזה. יזם פיגועים רבים, הוגדר כ"פצצה מתקתקת".

9 ינואר 2002 – פיקח על חדירת חולייה למוצב "אפריקה" בה נרצחו 4 חיילי צה"ל.

חודשיים אחר-כך, ב-7 במרס 2002 – שלח מחבל שרצח ביריות חמישה נערים מתלמידי המכינה הקדם צבאית בעצמונה (אריאל זאגה, ברוך מרכוס, ערן פיקאר, אהרון קרוגליאק וטל קורצוויל ז"ל).

 מהאויר חוסל ע"י צה"ל ב- 22 יולי 2002.

עבדאללה עבד אל-קאדר קוואסמה- נעצר פעמיים ע"י ישראל ושוחרר.

הוגדר ע"י כוחות הביטחון כבכיר המבוקשים ביהודה ושומרון. היה ראש החמא"ס בחברון, נושא באחריות למותם של 35 אזרחים ולפציעתם של 145 נוספים.

נעצר לראשונה על ידי ישראל בשנת 1988. בשנת 1992, בעקבות רצח השוטר נסים טולדנו ז"ל, גורש קוואסמה לדרום לבנון עם יותר מ- 400 פעילי חמא"ס וג'יהאד. לאחר חזרתו לארץ, בתום תקופת הגירוש, נכלא קוואסמה באשמת חברות בחמא"ס ומעורבות בפעילות חבלנית עוינת. הוא שוחרר ב- 1994 וחזר לחברון. בתחילת 1998 נעצר קוואסמה על ידי הביטחון המסכל של ג'יבריל רג'וב, והואשם כי נתן מחסה למבוקשים מהזרוע הצבאית של החמא"ס. הועבר למתקן החקירות של רג'וב ביריחו, שם שהה חמישה חודשים בבידוד שלאחריהם הועבר לבית הכלא ביריחו. לאחר שפתח בשביתת רעב הוחזר לכלא חברון, ומשם שוחרר למעצר בית. עם פרוץ אינתיפאדת אל- אקצא, חידש קוואסמה את פעילותו הצבאית בחמא"ס. אחראי לפיגועים רבים, בהם: פיגוע חדירה ליישוב אדורה (27.4.02 – 4 הרוגים), פיגוע חדירה ליישוב כרמי צור (8.6.02 – 3 הרוגים, חמשה פצועים), שני פיגועי התאבדות שבוצעו במקביל בירושלים בקו 6 ובמחסום א-ראם (18.5.03 - ששה הרוגים, 20 פצועים), פיגוע התאבדות בקו 14 בירושלים (11.6.03 - 17 הרוגים, 105 פצועים). קוואסמה חוסל ע"י צה"ל ב-21 ביוני 2003 בזמן ניסיון לעוצרו.

כרים ראתב יונס עוויס 

1991 – הורשע בגרימת מוות בכוונה של משת"פ. נשפט למאסר עולם.

שוחרר במסגרת מחוות לפלסטינאים.      

27/11/01 – שלח 2 מחבלים שירו באזרחים בתחנה המרכזית בעפולה ורצחו את מיכל מור ונעם גוזובסקי ז"ל, ופצעו 84 נוספים.

21/3/02 - שלח מחבלת מתאבדת לרח' קינג ג'ורג' שרצחה שלושה ישראלים (יצחק כהן ובני הזוג גדי וציפורה שמש ז"ל) ופצעה עוד 81 אזרחים.

מתוך גזר דינו:

"כפי שעולה מהראיות שהביאה בפנינו התביעה, הנאשם כבר הורשע בעבר בשנת 1991 בגין גרימת מותו בכוונה של תושב המחנה בו מתגורר הנאשם, אשר נחשד ע"י הנאשם וחבריו בשיתוף פעולה עם ישראל. הנאשם וחבריו רצחו אותו אדם באמצעות דקירות סכין ובאמצעות גרזן שהנחית הנאשם על ראשו. בגין הרצח הזה נדון הנאשם למאסר עולם, אך שוחרר במסגרת מחוות השלום עם הפלסטינים. העבירות עליהן נותן הנאשם את הדין היום מוכיחות, כי המחווה שנעשתה עמו לא הייתה מוצדקת וכי היא הובילה להרג אזרחים חפים מפשע נוספים. מסוכנותו של הנאשם הייתה ברורה כבר לאחר שהורשע ברצח בעבר. הצורך להרחיקו מקרב החברה האנושית לעד אף הוא היה ברור מאליו. לאחר שחרורו הוכיח הנאשם כי מחווה זו לא הייתה מוצדקת ואת המחיר היקר על כך שילמו משפחות ישראליות רבות".

(פ' (בית אל) 3478/02)

נאסר אבו-חמייד – היה עצור מספר פעמים, ישב סה"כ 13 שנים בכלא. הורשע בשנת 1990 ונידון למספר מאסרי עולם בגין רצח חמישה משת"פים. שוחרר במסגרת הסכמי אוסלו.

תועד בזמן שהוא מתעלל קשות בגופות חיילי המילואים רב"ט ואדים נורזיץ ורס"ל יוסי אברהמי ז"ל במהלך הלינץ' ברמאללה.

21 דצמבר 2000 – רצח את אלי (אליקו) כהן בפיגוע ירי סמוך גבעת זאב.

31 דצמבר 2000 – רצח את בנימין וטליה כהנא בפיגוע ירי סמוך לעפרה.

27 פברואר 2002 – פיקד על רצח גדי רג'ואן באזור תעשיה עטרות סמוך לירושלים.

25 פברואר 2002 - יזם פיגוע בנווה יעקב בו נרצחה השוטרת גלית ארביב ו-10 אזרחים נפצעו.

5 מרץ 2002 - אחראי לפיגוע התופת בסי פוד מרקט בו נרצחו 3 אזרחים ישראלים: אליהו דהן, יוסי הבי, השוטר סלים ברכאת, ועוד 31 נפצעו.

נדון בדצמבר 2002 בבית המשפט המחוזי בירושלים לשבעה מאסרי עולם ו-50 שנות מאסר לאחר שהודה ברצח שבעה ישראלים והורשע ב-12 עבירות של ניסיון לרצח ועבירות נוספות. נציג המדינה במשפטו, עו"ד ניק קאופמן, כינה את אבו-חמייד "מכונת הריגה", ואמר כי הוא זה שהכריז על הקמת ארגון הטרור חללי אל-אקצא.

עבאס מחמד מצטפא אלסיד - שוחרר בשנת 1996

בתחילת שנות התשעים ניהל אלסיד את פעילות הפרות הסדר בטול כרם ובשל כך הוא נעצר ע"י ישראל (93') ושוחרר לאחר כשלוש שנים (96'). לאחר פרוץ האירועים האלימים בספטמבר 2000 נטל אלסיד חלק בפעילות מדינית הסברתית גלויה, כנציג ה-"חמא"ס" בטול כרם, ובו בזמן הוא גם פעל כראש הזרוע הצבאית של החמא"ס בטול-כרם. הורשע בספטמבר 2005 ברציחתם של 35 בני אדם ובפציעתם של מאות אנשים, בשני הפיגועים במלון פארק בנתניה בליל הסדר 2002 ובקניון השרון בנתניה ב-2001. כוחות צה"ל לכדו את אל-סייד במאי 2002 לאחר שהתקבל מידע כי הוא מתכנן פיגוע נוסף ומשפטו נפתח בספטמבר 2003. על פי כתב האישום, אל-סייד תכנן לבצע פיגוע באמצעות פיצוץ חגורת נפץ, המכילה ציאניד. החומר סופק לו, אולם הפיגוע לא יצא אל הפועל.

4 במרס 2001 - היה אחראי לפיגוע התאבדות ברחוב "הרצל" בנתניה, בו נרצחו 3 אנשים (נפתלי דין, שלומית זיו, יבגניה מלקין ז"ל) ונפצעו עוד 56.

18 במאי 2001 - היה אחראי לפיגוע התאבדות נוסף בקניון "השרון" בנתניה בו נרצחו 5 אנשים (מרים וקסמן, יוליה טרטיאקוב, דוד (מוטי) ירקוני, ולדיסלב סורוקין ותרצה (תשבי) פולונסקי ז"ל) ונפצעו עוד 86.

27 מרץ 2002 - היה אחראי לפיגוע ההתאבדות במלון "פארק" בנתניה ב"ליל הסדר" תשס"ב, בו נרצחו 30 איש ונפצעו עוד 144.

ראמז סלי אבו סלים- שוחרר ב-20 בפברואר 2003.

שבעה חודשים בלבד אחרי שהשתחרר, ב-9 בספטמבר 2003, התפוצץ בקפה הילל וכך רצח את דוד שמעון אביזדריס, ד"ר דוד יעקב אפלבוים, נאוה אפלבוים, יחיאל אמיל טובול, שפיק כרם, אלון מזרחי וגילה משה ז"ל ופצע עוד רבים אחרים.

מצעב השלמון- ראש חוליית החמא"ס בצפון העיר חברון, נידון ל-15 חודשי מאסר בגין חברות בארגון ה"כותלה אלאסלאמיה". שוחרר מהכלא במסגרת "עסקת טננבאום" ב-29 ינואר 2004.

לאחר שחרורו הקים חוליית חמא"ס עם אסיר משוחרר נוסף – מחמוד קואסמה. החוליה עברה אימוני ירי ואף ביצעה פיגוע ירי ב-23 אוגוסט 2004, על ציר 'חוצה יהודה', סמוך לתלם במהלכו נפצע ילד באורח קל. באוגוסט 2004 גייס המחבל מצעב השלמון את המחבלים המתאבדים נסים ג'עברי ואחמד קואסמה במטרה לבצע פיגוע התאבדות. ב-30 אוגוסט 2004, קיבל לרשותו מצעב השלמון חגורות נפץ ואמצעי לחימה לטובת צילום המתאבדים טרם היציאה לביצוע הפיגוע. למחרת בבוקר (31/08/04), נפגש מצעב עם המתאבדים ונתן להם את חגורות הנפץ ואמצעי הלחימה. אחמד ונסים עלו על 'הסעת שוהים בלתי חוקיים' לבאר-שבע. סמוך לשעה 14:30 התפוצצו המחבלים המתאבדים בשני האוטובוסים בבאר שבע, בפיגוע נהרגו 16 אזרחים ונפצעו עשרות.

במקביל, גייס מצעב את אחמד גזאוי, ערבי תושב אבו תור בירושלים לשם ביצוע פיגוע התאבדות בירושלים. מצעב הנחה את גזאוי לרכוש חומרים כימיים בירושלים ולהעבירם לפעילי ה-"חמא"ס" בחברון במטרה להכין מהם חגורת נפץ שבאמצעותה יבוצע פיגוע. נעצר עם חברי חולייתו לאחר הפיגוע בבאר שבע.

פואד קוואסמה- שוחרר ממעצר בדצמבר 2002.

חצי שנה אחרי השחרור, ב-17.5.2003, פוצץ את עצמו ליד ככר גרוס בחברון וכך רצח את בני הזוג גדי ודינה (מוריאל) לוי, תושבי קרית-ארבע.

ג'יהאד אלעמרין (אבו כיפאח)- במאי 85'  שוחרר במסגרת עסקת ג'יבריל וגורש לירדן.

בסוף שנת 2000 הקים את "גדודי חללי אלאקצא" ברצועת עזה ועמד בראשם.

אלעמרין יזם, בין היתר את שני פיגועי המטען גחון שפגעו בשני טנקים ישראליים ליד הישוב נצרים, בהם נרצחו ששה חיילים ישראלים, בהם: סמ"ר אשר זגורי, סמ"ר משה פלד, סמ"ר רון לביא, סמ"ר מתן בידרמן.

איאד סוואלחה- בשנת 98', שוחרר ממאסר כחלק מעסקת שחרור אסירים של 'הסכם וויי'.

5 ביוני 2002  - היה אחראי לפיצוץ אוטובוס בצומת מגידו בו נרצחו 17 איש (בהם: ציון אגמון, עדי דאהן, אליקו טימסיט, שמעון לורנט ז"ל) ונפצעו עוד 42.

ארבעה חודשים בלבד אחר-כך, ב-21 אוקטובר 2002 – פיקח על פיצוץ ג'יפ תופת ליד אוטובוס אגד בצומת כרכור. 14 אנשים נרצחו (בהם: אסנת אברמוב, אשטי אנדלו, עפרה בורגר, סועאד ג'אבר, איריס לביא, ענת שמשון, סרגיי שבצ'וק)  ו-42 נוספים נפצעו.

חליל חמזה אבו רוב- שוחרר בפעם האחרונה בשנת 1996.

18 ספטמבר 2002 - עמד מאחורי פיגוע ההתאבדות בצומת אום אל פחם, בו נרצח שוטר (יוסי עג'מי ז"ל) ואזרח ישראלי נפצע באורח קשה.

ב- 26 דצמבר 2002 חוסל ע"י כוחות צה"ל לאחר שירה, על כוחות הצבא, ירי על מנת להרוג.

מחמוד חמדאן- שוחרר ממאסר לאחר שריצה 14 חודשים.

ב-26 ספטמבר 2003, חודשיים לאחר ששוחרר, חדר לישוב נגוהות בליל ראש השנה, בשעת סעודת החג, ורצח את אייל יברבוים הי"ד ואת התינוקת שקד אברהם ז"ל.

נידאל סלאמה- שוחרר במסגרת ההסכמים בשלהי 1999.

לאחר שחרורו נשא בתפקיד בכיר בזרוע הצבאית של 'החזית העממית' שימש כאחראי בדרום רצועת עזה. היה בעל מעורבות ישירה במשך שנתיים, בביצוע פיגועי ירי, הנחת מטעני נפץ, ירי פצצות מרגמה, טילים נגד טנקים וטילים קצרי טווח (צומוד) לעבר שדרות, שילוח מחבלים לשם ביצוע פיגועי רצח המוניים בישובים הישראלים בגוש קטיף.

ב-29.4.03 נהרג בפעילות צה"ל ברצועת עזה.

בשאר חוסיין פארס שואהנה- שוחרר במרץ 2003.

ב-19 באוגוסט 2003, חמישה חודשים לאחר שהשתחרר, נתפס בפעילות צה"ל סמוך לעראבה, דרום מערבית לג'נין כשהוא משלח מחבל מתאבד לביצוע פיגוע בחיפה. המחבל נתפס גם הוא, וכך, תודה לאל, סוכל הפיגוע.

לואי ראאד ברגותי-  שוחרר ב-8/03 כמחווה ל"אבו מאזן".

יזם ופיקד על הפיגועים בצריפין בו נרצחו שמונה חיילים ובקפה הלל בו נרצחו שבעה ישראלים.

איהאב עבד אלקאדר אבו סלים- השתחרר ב-6 למרץ 2003, לאחר שנעצר במעצר מינהלי למשך כשלושה חודשים בעוון חברותו בחמאס.

היה חבר "הגוש האיסלאמי" באוניברסיטת ביר-זית. ב-9 בספטמבר 2003 התפוצץ בצריפין ורצח שמונה חיילים (ובהם: סרן יעל כפיר, רב-נגד חיים אלפסי, רב סמל בכיר יעקב בן שבת, סמל יונתן פלג, רב"ט מזי גרגו, רב"ט פליקס ניקולאיצ'וק).

עבד-אל רחים חסן מצטפא שדיד- שוחרר בספטמבר 1999 במסגרת מחווה לתהליך השלום.

לאחר שחרורו עסק בסחר באמצעי לחימה וסיוע לפעילי טרור באזור טול כרם. היה חבר בחוליית טרור שעסקה בפיגועי ירי ומטען בשומרון. חוסל כשהיה בדרכו לביצוע פיגוע ירי.

מוראד קוואסמה- שוחרר ב- 29 בינואר 2004, במסגרת "עיסקת טננבאום" עם חיזבאללה לשחרור אסירים.

לאחר שחרורו היה מראשי ארגון החמא"ס בחברון, חזר למעגל הטרור וכשניסו חיילי צה"ל, בכוחות משותפים עם השב"כ, לעצרו ירה על מנת להרוג את החיילים וחוסל (25.11.04). היה מעורב בפיגועים רבים, בהם פיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבע (31.08.04) בו נהרגו 16 איש ועשרות נוספים נפצעו.

וסים סלים מצטפא ג'אלד - היה כלוא ושוחרר.

אחר השחרור פיקד על פיגוע התאבדות ב'קפה קפית' (11/7/04). הוא זה שחיפש את המקום לפגוע, איתר והחדיר את המחבל המתאבד לזירת הפיגוע. המחבל המתאבד התחרט ברגע האחרון, שב לחברון ושם חוסל ע"י כח צה"ל.

אחסאן שוהנה -  שוחרר ממעצר מנהלי.

בחודש יוני 2004 היה מעורב בניסיון העברת חגורת נפץ משכם לפעילי חמא"ס בחברון, ניסיון פיגוע זה סוכל. כחודש אחרי, ביולי 2004, ניסה לרצוח ישראלים בפיגוע התאבדות כפול אשר עתיד היה להתבצע בראש העין. גם פיגוע זה סוכל. באוגוסט 04' היה מעורב בניסיון לרצח ישראלים - בפיגוע של מטען נפץ משולב בירי לעבר אוטובוס ליישוב ברוכים שבשומרון. למזלם של נוסעי האוטובוס, האירוע הסתיים בלא הרוגים אך עם  שלושה פצועים. עד שנתפס היה מעורב בעוד מספר פיגועי מטען חבלה וירי באזור כביש "חוצה שומרון".

מוחמד ז'אד חליל- היה כלוא בכלא הרשות הפלסטינית ושוחרר. פעל מטעם "גדודי חללי אל-אקצא", לאחר שחרורו, ב-6 פברואר 2002 חדר ליישוב חמרה שבבקעת הירדן ורצח 3 ישראלים ופצע תושבים נוספים. חוסל ע"י כח צה"ל שהגיע למקום.

רמזי פחרי אל-ערדה- נכלא במתקן כליאה צבאי בחשד לפעילות חבלנית עויינת.

היה פעיל בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. ארבעה ימים בלבד לאחר שחרורו, ב-2 אפריל 2004 חדר אל-ערדה לישוב אבני-חפץ בשומרון, הרג תושב אחד ופצע ילדה נוספת. חוסל ע"י כח צה"ל שהגיע למקום.

מחמד אבו נאצר – שוחרר במסגרת "עיסקת ג'יבריל"

זרק רימון בטרמפיאדה בכביש יריחו ממנו נפצעו מספר אנשים. נידון ל- 20 שנות מאסר. שוחרר כעבור 13 שנים במסגרת "עיסקת ג'יבריל".

לאחר שחרורו תקף בגרזן נהג משאית יהודי בדרום הארץ. הנהג נפצע קשה.

נהרג בידי כח צה"ל בעת שזוהה כחמוש בג'בליה.

מחמד עבדאללה איסמעיל גרבלי – שוחרר במסגרת "עיסקת ג'יבריל"

ביצע מספר פיגועים, בהם פיגוע בבית אריזה בעזה, נידון בשנת 1975 ל- 18 שנות מאסר.

שוחרר במסגרת "עיסקת ג'יבריל". לאחר שיחרורו חזר לבצע פיגועים, נתפס וגורש מהארץ.

נאצר ג'ובארה – שוחרר בפברואר 2006 לאחר שריצה מאסר של 4 שנים בגין מעורבות בפיגועים באזור שכם

מחבל בכיר בג'יהאד האיסלאמי בשכם. לאחר שחרורו מהכלא הישראלי חזר לפעילות טרור בהכוונת מפקדת הארגון בסוריה. היה מעורב בפעילות טרור נגד כוחות צה"ל ובתכנון פיגועי התאבדות בתוככי ישראל.

עפ"י הודעת דובר צה"ל, עם שחרורו, בפברואר 06', חזר לפעילות טרור באופן מיידי תוך שהוא מחדש את קשריו עם מפקדת הג'יהאד האיסלאמי בסוריה. לפני מעצרו עסק בייצור חומרי נפץ לטובת הוצאתם לפועל של פיגועי תופת.

פיגועים שבוצעו ע"י מחבלים ששוחררו "ללא דם על הידיים" מאז שנת 2000:

12.10.00 – לינץ' בחיילי המילואים ברמאללה, 2 הרוגים.

21.12.00 – פיגוע ירי סמוך לפסגת זאב, הרוג אחד.

31.12.00 – פיגוע ירי סמוך לעפרה, 2 הרוגים.

04.03.01 – פיגוע התאבדות ברחוב הרצל בנתניה, 3 הרוגים.

18.05.01 – פיגוע התאבדות בקניון השרון בנתניה, 5 הרוגים.

27.11.01 – פיגוע ירי בתחנה מרכזית בעפולה, 2 הרוגים.

09.01.02 - פיגוע חדירה למוצב "אפריקה", 4 חיילים נהרגו.

06.02.02 – פיגוע חדירה למושב חמרה, 3 הרוגים.

14.02.02 – פיגוע מטען בציר הכניסה לישוב נצרים, 3 חיילים הרוגים.

26.02.02 – פיגוע ירי בנווה יעקב בירושלים, הרוגה אחת.

27.02.02 – פיגוע באזור תעשיה עטרות, הרוג אחד.

05.03.02 - פיגוע ב"סי-פוד-מרקט", שלושה הרוגים.

07.03.02 - פיגוע חדירה למכינה הקדם צבאית בעצמונה, חמישה נערים נהרגו.

14.03.02 - פיגוע מטען בציר הכניסה לישוב נצרים, 3 חיילים הרוגים.

21.03.02 – פיגוע התאבדות ברח' קינג ג'ורג' בירושלים, 3 הרוגים.

27.03.02 - מלון "פארק" נתניה, 30 הרוגים ו-155 פצועים.

27.04.02 – פיגוע חדירה לישוב אדורה, 4 הרוגים.

05.06.02 – פיגוע התאבדות באוטובוס אגד בצומת מגידו, 17 הרוגים ו-42 פצועים.

08.06.02 – פיגוע חדירה לישוב כרמי צור, 3 הרוגים.

18.09.02 - פיגוע ירי סמוך למבוא דותן, הרוג אחד.

21.10.02 - ג'יפ מתפוצץ ליד אוטובוס אגד בצומת כרכור, 14 הרוגים ו-42 פצועים.

17.05.03 - פיגוע ירי בחברון, שני הרוגים.

18.05.03 – פיגוע התאבדות בקו 6 בירושלים, 7 הרוגים.

11.06.03 - פיגוע התאבדות בקו 14א ברח' יפו בירושלים, 17 הרוגים ו-105 פצועים.

09.09.03 - פיגוע התאבדות בקפה "הלל" בירושלים, 7 הרוגים ופצועים רבים נוספים.

09.09.03 - פיגוע התאבדות בצריפין, תשעה חיילים נרצחו.

26.09.03 - פיגוע ירי ביישוב נגוהות שבדרום הר-חברון, שני הרוגים.

31.08.04 – פיגוע התאבדות כפול בקוים 6 ו-12 בבאר שבע, 16 הרוגים.

03.10.04 – פיגוע חדירה לישוב אבני חפץ, הרוג אחד.

26.10.05 – פיגוע התאבדות בשוק בחדרה, 6 הרוגים, כעשרים פצועים.

שמות הנרצחים בפיגועים אלו:

דוד שמעון אביזדריס, יוסי אברהמי, לירון אביטן, ד"ר דוד יעקב אפלבוים, נאוה אפלבוים, שקד אברהם, ציון אגמון, גנדי איסקוב, גלית ארביב, אסנת אברמוב, אשטי אנדלו, חיים אלפסי, שמעון אוסטינסקי, בת-אל אוחנה, אנה אורגל, רועי אלירז, יעל אוחנה, מירי אוחנה, שולמית אברמוביץ', דוד אנחוביץ', אליהו אוזן, נרגיז אוסטרוגורסקי, אביאל אטש, סלים ברכאת, דניס בליומין, אלירן בוסקילה, ליאת בן-עמי, עפרה בורגר, מתן בידרמן, יעקב בן-שבת, אריק בקר, אולגה ברנר, אלן ביר, אברהם ברזילי, עוגניה ברמן, תמר בן-אליהו, פרידה בריטביץ', אלתר בריטביץ', אבי בקרמן, שמעון בן ארויה, ויטלי ברודסקי, נעם גוזובסקי, סוואד סונא ג'אבר, מזי גרגו, קטיה גרינברג, מרים גוטזגן, לריסה גומננקו, צביקה גלברד, אליהו דהן, נפתלי דין, עדי דהן, תמרה דבראשוילי, יוסי הבי, אברה היילה, פרלה הרמלה, אשרף ח'אלד (מזאריב) הואש, מרים וקסמן, סיון וינר, זאב וידר, סיון וידר, חוה וייס, אברהם וייס, שלומית זיו, אשר זגורי, יעקב זאגא, אריאל זאנה, ויאולטה חיזגייאיב, אילונה חנוכייב, עמירם חממי, דניס חדד, איברהים חמיידה, יוליה טרטיאקוב, יחיאל אמיל טובול, שמעון טימשיט, שרון טובול, פרוספר-פרי טוויטו, גאלב טוויל, טירואיינט טקלה, דוד (מוטי) ירקוני, אייל יברבוים, רוני ישראלי, ג'ורג' יעקובוביץ', אנה יעקובוביץ', עמנואל יוסף, יצחק כהן, שפיק כרם, שריאל כץ, עלאא כבישי, יעל כפיר, יעקב כ"ץ, טליה כהנא, הרב בנימין זאב כהנא, אלי (אליקו) כהן, אלזה כהן, צביקה כהן, גדי לוי, דינה לוי, איריס לביא, מרים לוי, רון לביא, מריאן למן, לולה לבקוביץ', שרה לוי, רוזיטה ליימן, אלון מזרחי, פיקי מכלוף, מיכל מור, יבגניה מאלקין, גילה משה, ולדימיר מוררי, אליעזר מוסקוביץ', שלום מרדכי, יצחק מויאל, יפה מועלם, משה מקונן, אשר מרקוס, קארין מלכה, ואדים נורז'יץ, יגאל נביפור, ניר נחום, פליקס ניקולאיצ'וק, סביחה ניסים, אליהו נקש, ולדיסלב סורוקין, דוד סטניסלבסקי, לירון סיבוני, מלכה סולטן, פורוק נעימי, מריה סוקולוב, רומן סוקולובסקי, מופיד סועאד, יוסף עג'מי, יניב עביד, אלי חנא אבו-ע'אנם, שושנה עמוס, גניה פולייס, משה פלד, תרצה פולונסקי,

אתי פסחוב, יונתן פלג, נלי פרוב, ציפורה פסחוביץ', ערן פיקאר, אנדרי פריד, אדית פריד, ראיסה פורר, מרינה צחבירשוילי, אלכסנדר קזריס, טל קורצווייל, אהרן קרוגליאק, מיכאל קויפמן, ג'מיל קעדאן, דבורה קרים, מיכאל קרים, יהודית קורמן, אליעזר קורמן, טטיאנה קורוטצ'נקו,

דותן רייזל, גדי רג'ואן, חנה רוגן, יעקב רחמני, עירית רשל, קלרה רוזנברגר, גדי שמש, ציפורה שמש, אימן שרוף, ענת שמשון, סרגיי שבצ'וק, רותם שני, אפרת שוורצמן, יעל שורק, אייל שורק, דניאל שפי, ביאנקה שחרור, אליהו תימסיט, ברטה תיתא, יוליה תלמי.